Monday, April 19, 2010

What’s Happening??


לכבוד יום העצמאות החלטתי לשנות מעט את הבלוג – והיום ביקורת מסעדות!

יצאנו ס' ידידתי מיטיבת הלסת, ואני למסעדת "הפנינג" באזור פוארטו מאדרו שבבואנוס איירס, על מנת לחגוג את הלילה אחרון שלה בארגנטינה.
מסעדה זו, שהומלצה ע"י מספר אנשים במהלך הטיול, הוכיחה את השם הטוב שיצא לה.

מאחר והגענו ללא הזמנת מקום מראש, וכל אזור המרפסת הפונה אל המעגן היה תפוס החלטנו לסעוד בתוך המסעדה.
תוך פחות מדקה כבר ישבנו באולם המפואר ובידינו התפריטים.
נראה שהאנשים מסביבנו היו בעיקר מקומיים. תיירים לא ממש נראו באזור.

מאחר וזהו ערב אחרון באזור (למחציתנו) החלטנו להתפרע עם הארוחה ולא להסתכל כלל על מחירי המנות.
מיד לאחר שהזמנו את האוכל, הוגשו לשולחננו מבחר לחמים ולצידם חמאה, מיונז מתובל וסלט קטן וטעים.

למנה ראשונה הזמנו נקניקיית צ'וריסו אחת, סלט ירקות וקרפצ'יו דה לומו (כלומר, קרפצ'יו פילה).
גם אם הצ'וריסו היה קטן למדי, טעמו היה מצוין והשאיר רצון עז להמשיך לאכול עוד נקניקיות שכאלה. את הצ'וריסו ליווה רוטב צ'ימיצ'ורי שהיה מן היותר טובים שטעמתי בארגנטינה.
סלט הירקות היה מתובל היטב בחומץ ושמן זית ואיזן היטב את טעמו של הצ'וריסו.
הקרפצ'יו שהוגש לשולחננו היה לא-עשוי במידה הנכונה. שבבי פרמזן מעליו וחומץ בלסמי מעטר את כל הצלחת. מנה פשוט מצוינת.

המנה העיקרית שלנו כללה שתי מנות אותן חלקנו:
סטייק צ'וריסו (דומה לאנטריקוט) במשקל 450 גרם (
Bife de chorizo) ומנת סטייק כבש (Entrecote cordero, suave salsa de ajos y papas dauphine).
הסטייק הוגש ללא כל תוספת לצידו, אולם זה היה סטייק ענק ולא היה כל צורך בתוספת. הסטייק הגיע מדמם מעט וצלוי בדיוק במידה הנכונה
בספרדית: חוגוסו (Jugoso) ז"א מלא מיץ.
השף התעלה עם מנת הכבש שהגיעה אלינו והייתה אף יותר טובה מן הסטייק וזאת הודות לרוטב השום שמילא את הצלחת. חתיכת הבשר הייתה רכה ונימוחה בפה, פשוט תענוג. את המנה ליוו תפוחי אדמה (אמנם לא מוקרמים כמו שציפיתי מהשם) אשר היו עטופים במין בצק בצורת כדור. תפוחי האדמה השלימו את הטעם המיוחד של המנה.

את הארוחה ליווה יין ארגנטינאי Alta Vista Premium שנת 2008 מענבי מלבק מאזור מנדוזה. יין זה היה אחד מהיינות המצוינים שטעמתי לאחרונה ואין לי ספק שאלך לחפש את היקב הזה בזמן הקרוב!
טעמו של היין השתלב מצוין עם כל אחת מהמנות (הראשונות והעיקריות).

לקינוח התלבטנו בין מוס לבין עוגת שוקולד מלווה בגלידה וקרם אבל ע"מ לשמור על הטעם הטוב לקחנו מוס שוקולד. המוס בהחלט התאים לשאר הארוחה. היה מצוין, ולנו נשאר רק ללקק את הצלחת!

השירות במקום היה מצוין. מדי כמה דקות התעניינו אם הכל בסדר ואם רוצים עוד משהו וכמו כן, בכל פעם שאחת הכוסות התרוקנה, עט עלינו מלצר ומילא את שתי הכוסות שלנו.
לסיום אחד המלצרים נתן לנו (לבקשתנו) את קופסת הגפרורים הפרטית שלו – כמובן בשביל הסיגר שאחרי...

כשקיבלנו את החשבון פשוט הופתענו.... לא ציפינו להגיע לסכום כזה.
הסכום היה פשוט נמוך יחסית לתמורה שקיבלנו!! פחות -300 שקל לארוחה כזו כולל הכל.

מומלץ בחום!!

יום עצמאות שמח!

2 comments:

  1. כותב לעילא ולעילא, וזה לא האלכוהול הרב של יומהעצמאות מדבר
    שניה, אני כבר קופצת
    תחסר לי מחר באללה-אש! עללה אש! מאע ליש!

    ReplyDelete
  2. התאור הפעיל את כל מיצי הפה והקיבה - למרות שאני אחרי יום העצמאות ....
    כל הכבוד על התאור המלבב!
    מחכה להמשך בלוג
    חג שמח!

    ReplyDelete