אחרי מס' ימים בסאו פאולו (ביקור בבית חולים, טיול במרכז העיר, ביקור במוזיאון הכדורגל של ברזיל ועוד ועוד) החלטתי שהגיע הזמן להמשיך בטיול.
מסאו פאולו - טיסה למפלי האיגוואסו ב-07:30 בבוקר. לא שעה שאני מאוד אוהב להיות ער בה.
מה שגרם לי לשלם לנהג המונית באירו במקום בריאל (משהו כמו פי 2.5). לא נורא, שיהנה...
מפלי האיגוואסו הם אזור ענקי הממוקם בשמורת טבע שנמצאת גם בברזיל וגם בארגנטינה.
מאחר וכולם אמרו לי להתחיל בצד הברזילאי – כך עשיתי. משדה התעופה עם התיק הגדול עלי, לקחתי אוטובוס אל השמורה. שם איפסנתי את התיק ויצאתי לראות קצת מים.
ראיתי הרבה מים! המפלים האלה, שהם מהגדולים בעולם פשוט זורמים וזורמים ולא מפסיקים בכמויות אדירות של מים. נראה לי שכמות מים שעוברת בכמה שעות במפלים יכולה בקלות למלא את הכנרת ואת כל שאר מאגרי המים בישראל...
בצד הברזילאי של המפלים יש תצפית יפהפיה אל המפלים כמו גם מעבר אל 'גרון השטן'. זהו גשר שעובר ליד אחד המפלים ופשוט יוצאים משם רטובים לגמרי. אבל זה שווה כל רגע.
אחרי מס' שעות שם, עליתי על אוטובוס שמוביל אל הצד הארגנטינאי. באוטובוס פגשתי את קארין שמטיילת כבר כ-4 חודשים באזור, והיא המליצה לי על כל מיני מקומות ללכת אליהם בארגנטינה.
בצד הארגנטינאי, התמקמנו לנו בהוסטל קטן ליד תחנת האוטובוס. למחרת בבוקר היא המשיכה לדרכה בכיוון בוליביה ואילו אני עליתי על האוטובוס אל שמורת הטבע והמפלים בצד הארגנטינאי.
בשמורה פגשתי שני ארגנטינאים שאיתם טיילתי כל היום. גם פה יש גשר שנקרא גרון השטן, אולם כאן הוא ממוקם מעל המפלים. הצד הארגנטינאי של המפלים הרבה יותר מרשים ורואים כמויות מים אדירות שנשפכות מראש ההר אל הנהר... הנוף מדהים!
ע"פ הלונלי-פלאנט, לפני כעשר שנים ילד מת כתוצאה מתקיפה של יגואר בג'ונגלים שבשמורה. מה שהם ממליצים אם אתם פוגשים יגואר – הוא להפחיד אותו כדי שיברח. לידיעתכם. (מזל שיגואר עולה הרבה כסף ואין יותר מדי כאלה בארץ)
המטבע בארגנטינה (פזו – ולא האוטו) כמעט שווה ערך לשקל. אבל המחירים פה הרבה יותר זולים גם מישראל ובעיקר מברזיל!
אחה"צ עליתי על אוטובוס לבואנוס איירס... 19 שעות נסיעה... אבל לפחות האוטובוסים האלה מאוד נוחים, עם ארוחות ועם סרטים. חוויה. מי יודע אם אני אעשה את זה שוב?!
בבואנוס איירס פגשתי שוב את סאני לשעתיים (שבוע אחרי שנפרדנו) ואז נסעתי לשדה התעופה בדרך לברילוצ'ה. בשדה"ת, כדרכי, העפתי מבט במחירי הוויסקי (חנות רגילה, לא דיוטי פרי) – המחירים פשוט מצחיקים..... בחיים לא ראיתי מחיר כ"כ נמוך לוויסקי (דוגמא – 120 ₪ לבקבוק ג'יימסון 12 שנה – לשם השוואה, באירלנד זה עלה 45 אירו...). אבל ויתרתי.... להפעם...
הגעתי לברילוצ'ה ... המקום פשוט יפהפה. ההשוואה שלו לעיירות שוויצריות פשוט נכונה... וזאת אפשר לראות עוד מהמטוס. וכשמגיעים לשדה התעופה – בכלל...
משם לקחתי מונית אל מרכז העיר. דקה אחרי שיוצאים לדרך, הקריין ברדיו שואג: גוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול (וזה לקח לו יותר מחצי דקה עד שסיים. ואז התחיל שוב)
בברילוצ'ה פגשתי את לילך, ידידתי משכבר הימים... היא עזרה לי למצוא הוסטל נחמד במרכז העיר.
בערב הלכנו לאכול אצל טוני, יריבו משכבר הימים של דון אלברטו.... הסטייקים היו פשוט מעולייייים! והיין שהזמנו הלך מצוין עם הבשר והשאיר טעם של עוד.
היום אני אלך לטעום גם שוקולד וגלידה שהעיירה הזו ידועה ומצטיינת בהם.
אולי בערב גם אחצה את הגבול (המוסרי) ואלך לאכול אצל דון אלברטו – שכולם ממליצים עליו כבשר הטוב ביותר בארגנטינה...
נראה שעדיין לא שכחו אותי כל הישראלים שמסתובבים פה, וכשאני מציג את עצמי מזהים אותי כ-ההוא שהלך לאיבוד. אז כן, אפשר ללכת לאיבוד... וכן, לא שוכחים לך דברים כאלה J
גם בבואנוס איירס וגם פה בברילוצ'ה כבר ביקשו להצטלם איתי... חחחח... חתימות עוד לא ביקשו J
יום טוב ושבוע טוב לכולם!
גמר חתימה טובה, ולחיים!
ReplyDelete